מהו עמית מוטב? להלן הסבר קצר מרשות המיסים:

זיכוי מס בעד תשלומים לקופת גמל, או לביטוח חיים

במסגרת סעיף 45 לפקודה בוצע תיקון מקיף, אשר תחולתו מחודש ינואר 2006. בתיקון זה היתוספה הגדרה חדשה – “עמית מוטב”: יחיד, שבשל הכנסתו שולמו בעדו, בשנת המס, כספים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק, באותה שנת מס.

בשנת המס 2007, עמית, כאמור, הוא מי שהפקיד 1,085 ש”ח לפחות בקצבה, מדי חודש. אז הוא יהיה זכאי ליהנות מזיכוי מוגדל, אם אין לו הכנסה מבוטחת: בעד תשלומיו עד לשיעור 5% מהכנסתו החייבת השנתית, ולא יותר מסך של 172,800 ש”ח.

עמית מוטב, שיש לו הכנסה מבוטחת (משכורת עם זכויות), יכול להגיע עד כדי זיכוי מוגדל בעד תשלומיו – עד לשיעור 6% מהכנסתו החייבת, כאמור, וכמפורט להלן: 25% או 35% (בהתאם לסוג הקופה), בעד שיעור 7% של הכנסתו המבוטחת – עד לתקרת הכנסה מזכה בסך של 86,400 ש”ח לשנה + 25% או 35% בעד שיעור 5% מהכנסתו החייבת הנוספת, שאיננה הכנסה מבוטחת עד לסך של 86,400 ש”ח נוספים לשנה.

יובהר כי יחיד, שאינו עמית מוטב, לא ייהנה מהגדלת הזיכוי, ולמעשה, מצבו לא השתנה לעומת מצבו ערב התיקון.

עובד, הזכאי לפנסיה תקציבית במקום עבודתו, אינו מוגדר עמית מוטב. לכן אם ברצונו ליהנות מהגדלת הזיכוי, כאמור, עליו להיות עמית מוטב ולהפקיד רובד ראשון לקופת גמל מן הסוג קצבה סכום של 1,085 ש”ח לפחות (בשנת 2007 – 90% מ-16% מן השכר הממוצע במשק).

כמו כן בוטלה האפשרות ליהנות מזיכוי בעד תשלומים, ששולמו בעבור ילדו של היחיד או הורהו, אלא רק כנגד תשלומים לטובתו, או לטובת בן זוגו. במידה רבה, דבר זה עלול לפגוע בתוכניות ביטוח, שהורהו משלם בעבור ילדו או להיפך. רק עמית מוטב יהא זכאי להטבות מס גם בעבור תשלומיו לקופות גמל, או ביטוח חיים לטובת ילדו, שמלאו לו 18 שנים לפחות בשנת המס.

“45א.    זיכוי בעד דמי ביטוח ותגמולים

(א)  יחיד יזוכה ממס ב-25% מן הסכומים ששילמו הוא או בן זוגו בשנת המס –

(1)  לביטוח חייו או חיי בן-זוגו, בחברת ביטוח אם הוא תושב ישראל;

(2)  כתשלום לקופת גמל לטובת אחד מהם כמשמעותה בסעיף 47 שיש עליה אישור הנציב לעניין פסקה זו, למעט תשלום לקופת גמל לקיצבה במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה ולמעט תשלום לקופת גמל שהיא קרן השתלמות.

(ב)  יחיד יזוכה ממס ב-35% מן הסכומים ששילמו הוא או בן-זוגו, בשנת המס לקופת הגמל לקיצבה, במסגרת תכנית לפנסיה מקיפה, או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה שלו או של בן-זוגו.

(ב1)      עמית מוטב יזוכה ממס כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) גם בשל סכומים ששילם לביטוח חיי ילדו בחברת ביטוח, לקופת גמל לטובת ילדו או לשם שמירת זכויות הפנסיה של ילדו, בכפוף לתנאים האמורים באותם סעיפים קטנים, לפי הענין, ובלבד שגילו של אותו ילד, בשנת המס, היה 18 שנים ומעלה.

(ג)   בסעיף זה –

‘ביטוח חיים’ – ביטוח מפני הסיכון למקרה מוות של המבוטח, בלא מרכיב החיסכון;

‘הכנסה מבוטחת , הכנסה מזכה’ ו’עמית מוטב’ – כהגדרתם בסעיף 47;

‘פנסיה מקיפה’ – תכנית פנסיה הכוללת גם תשלומי פנסיה בשל נכות ותשלומי פנסיה לשאירים.

(ד)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב) הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי ליחיד שאינו עמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:

(1)  סכום של 1,680 שקלים חדשים (בשנת 2007);

(א)  כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב);

(ב)  לעניין יחיד שלא הייתה לו בשנת המס הכנסת עבודה – 5% מהכנסתו המזכה, ולעניין יחיד שהייתה לו בשנת המס הכנסת עבודה – 7% מהכנסתו המזכה, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לגבי סכומים ששולמו לביטוח חיים כאמור בסעיף קטן (א)(1) ובעד סכומים ששולמו בשל הכנסה שאינה מעבודה לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של היחיד.

(ה)  על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), הסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי לעמית מוטב בעד סכומים ששולמו כאמור באותם סעיפים קטנים, לא יעלה על הגבוה מבין הסכומים המפורטים להלן:

(1)  סכום של 1,680 שקלים חדשים (בשנת 2007);

(2)  הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)  כלל הסכומים ששולמו כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב1).

(ב)(1)    לעניין עמית מוטב שלא הייתה לו בשנת המס הכנסה מבוטחת – 5% מהכנסתו החייבת עד לסכום של 172,800 שקלים חדשים לשנה.

(2)  לעניין עמית מוטב שהייתה לו הכנסה מבוטחת – הסכום המתקבל מצירוף הסכומים המפורטים להלן:

(א)  7% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסה מבוטחת, ובלבד שהסכום הכולל שבשלו יינתן זיכוי בעד סכומים ששולמו לביטוח חיים לפי סעיפים (א)(1) ו-(ב1), לא יעלה על 5% מהכנסתו המזכה של העמית המוטב.

(ב)  5% מהכנסתו החייבת שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 172,800 שקלים חדשים לשנה בניכוי סכום של 86,400 שקלים חדשים או סכום הכנסתו המבוטחת, לפי הנמוך מביניהם.”

ניכוי בעבור תשלומים לקופות גמל

גם במסגרת סעיף 47 לפקודה – בוצע תיקון מקיף, אשר תחולתו מחודש ינואר 2006, בעבור מי שלא הייתה לו הכנסה מבוטחת, ואילו בעבור יתר העמיתים – החל משנת 2007 ואילך.

בתיקון זה היתוספו הגדרות חדשות, כגון:

“עמית מוטב” – יחיד שבשל הכנסתו, שולמו בעדו בשנת המס כספים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס.

“עמית יחיד” – יחיד, שאינו עמית מוטב, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)  הוא נולד לפני שנת 1961;

(2)  היתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה.

“הכנסה לעמית עצמאי” – סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א עד לסכום של 86,400 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת.

“הכנסה מבוטחת” – הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה.

“הכנסה נוספת” – הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1)  סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 86,400 שקלים חדשים לשנה;

(2)  סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א, עד לסכום של 345,600 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או סכום של 86,400 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם.

מטרת התיקון היא להגדיל את סכום הניכוי לעמית מוטב בלבד, ואילו עמית יחיד – מצבו יהיה כמעט ללא שינוי. זאת, לעומת מצבו ערב התיקון, אלא אם יפקיד גם הוא בקופת גמל לקצבה בלבד, כמתחייב מעמית מוטב. 

עמית מוטב יכול ליהנות מניכוי מוגדל עד למרב הניכוי, השווה ל-19,008 ש”ח לשנה, אם יפקיד 11% מהכנסה חייבת של 172,800 ש”ח בקופת גמל לקצבה בלבד.

עם זאת יובהר, כי הניכוי ייעשה בשני שלבים:

שלב א’ – עד 11% מן ההכנסה לעמית עצמאי. זאת הכנסה חייבת עד לסכום של הכנסה מזכה בסך 86,400 ש”ח לשנה, לאחר שהופחת ממנה סכום ההכנסה המבוטחת.

עובד, שיש לו הכנסה מבוטחת מעל 86,400 ש”ח לשנה, ההכנסה המזכה תקוזז בסכום האמור, ולמעשה, ההכנסה לעמית עצמאי שלו הנה “0”.

אם בעבור הכנסתו המבוטחת משולמים בעבורו סכומים לקופת גמל לקצבה בסכום, השווה ל- 1,085 ש”ח לחודש, אזי עובד זה נחשב לעמית מוטב והוא יהיה זכאי לשלב ב’.

שלב ב’ – ניכוי עבור ההכנסה הנוספת כהגדרתה בסעיף.

מאחר שההכנסה הנוספת מוגבלת בסכום תקרה של 345,600 ש”ח לשנה, בניכוי ההכנסה המבוטחת, ולא יותר מ-86,400 ש”ח לשנה, שכירים רבים נהנו עד כה מניכוי על פי סעיף 47(ב)(2) לפקודה, בשיעור של עד 5% מתקרה נוספת של 86,400 ש”ח. ואילו עתה, הניכוי לא יינתן לעמית, שהכנסתו המבוטחת היא מעל 345,600 בשנה.

משמעות הדבר הנה אובדן מוחלט של הניכוי השנתי בסך של עד 4,260 ש”ח. אולם, מי שההכנסה הנוספת שלו הנה 86,400 ש”ח לפחות לשנה, והוא עמית מוטב, ייהנה מניכוי של עד 11% ובלבד ששילם 16% לקצבה בלבד – גם בעבור רובד שני של הכנסתו החייבת.

עובד, שהכנסתו המבוטחת הנה במסגרת הפנסיה התקציבית, אינו נחשב לעמית מוטב, אלא אם יפקיד באופן עצמאי 1,085 ש”ח לפחות לחודש, ואז יוכל ליהנות מן הניכוי על פי שלב ב’. אך לשם כך, הוא ייאלץ להפקיד סכומים נוספים, מכיוון שהניכוי בעד ההכנסה הנוספת ניתן רק על סכומים, ששולמו מעבר ל-1,085 ש”ח הראשונים המהווים, למעשה, “כרטיס כניסה” בלבד לשלב ב’ ולניכוי בעדו. 

כמו כן גם בסעיף זה בוטלה האפשרות ליהנות מניכוי בעד תשלומים, ששולמו בעבור ילדו של היחיד או הורהו, אלא רק רק כנגד תשלומים לטובתו, או לטובת בן זוגו. במידה רבה, דבר זה עלול לפגוע בתוכניות ביטוח שמשלם הורה בעבור ילדו, או להיפך. רק עמית מוטב יהיה זכאי להטבות מס, גם בעבור תשלומיו לקופות גמל לטובת ילדו, שמלאו לו 18 שנים לפחות בשנת המס.

“47.      ניכוי תשלומים בעד תגמולים או קיצבה

(א)  בסעיף זה –

(1)  ‘הכנסה מזכה’ – סך כל הכנסתו החייבת של יחיד, לפני הניכוי על-פי סעיף זה ועל-פי סעיף 47א, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)  לגבי יחיד שהייתה לו רק הכנסת עבודה – עד לסכום של 86,400 שקלים חדשים לשנה;

(2)  לגבי יחיד שלא הייתה לו הכנסת עבודה – עד לסכום של 122,400 שקלים חדשים לשנה;

(3)  לגבי יחיד שהיו לו הכנסת עבודה והכנסה שאינה הכנסת עבודה, בשל הכנסת עבודה – עד לסכום האמור בפסקה (1) ובשל הכנסה שאינה הכנסת  עבודה – עד לסכום האמור בפסקה (2) בניכוי הכנסת העבודה שלו, או בניכוי הסכום האמור בפסקה (1), לפי הנמוך מביניהם, ובלבד שתובא בחשבון, תחילה, הכנסת העבודה שלו;

(2)  (נמחקה).

(3)  ‘הכנסה לעמית עצמאי’ – סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א עד לסכום של 86,400 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת;

(4)  ‘הכנסה מבוטחת’ – הכנסת עבודה שבשלה שילם מעביד בעד עובדו, בשנת המס, סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה, וכן הכנסת עבודה שבשלה זכאי העובד לקצבה על פי דין או חוזה;

(5)  ‘הכנסה נוספת’ – הסכום הנמוך מבין שני אלה:

(1)  סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א, שאינה הכנסה מבוטחת, עד לסכום של 86,400 שקלים חדשים לשנה;

(2)  סך כל הכנסתו החייבת של יחיד לפני הניכוי על פי סעיף זה ועל פי סעיף 47א, עד לסכום של 345,600 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת או סכום של 86,400 שקלים חדשים, לפי הגבוה מביניהם;

(6)  ‘עמית יחיד’ – יחיד, שאינו עמית מוטב, שמתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)  הוא נולד לפני שנת 1961;

(2)  היתה לו, בשנת המס, הכנסת עבודה שבשלה הוא זכאי לקצבה על פי דין או חוזה;

(7)  ‘עמית מוטב’ – יחיד שבשל הכנסתו, שולמו בעדו בשנת המס כספים לקופת גמל לקצבה, בסכום שלא פחת מ-16% מסך כל השכר הממוצע במשק באותה שנת מס;

(8)  ‘השכר הממוצע במשק’ – כהגדרתו בסעיף 3(ה3);

(ב)  עמית יחיד שבשנת המס שילמו הוא או בן-זוגו, סכומים לקופת גמל בעד תגמולים או קיצבה לטובת אחד מהם, או יחיד שאינו עמית מוטב, שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לקצבה בלבד, לטובת אחד מהם, והכל, גם אם ציווה שלאחר מותו תועבר זכותו לטובת מוסד שהוכר כמוסד ציבורי לענין סעיף 9(2), או ששילמו כאמור למדינה, לרשות מקומית או לגוף אחר שקבע שר האוצר, לשם שמירת זכות הפנסיה של אחד מהם, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור ובלבד שהניכוי לא יעלה על –

(1)  7% מהכנסתו המזכה שאיננה הכנסת עבודה. ואולם אם שילם בעד קצבה בלבד והסכום ששילם עולה על 12% מהכנסתו כאמור, יותר לו, בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף עד ל-4% מאותה הכנסה;

(2)  הסכום הנמוך מבין אלה:

(א)  5% מהכנסתו המזכה שהיא הכנסת עבודה שאינה הכנסה מבוטחת;

(ב)  5% מהכנסתו החייבת שהיא הכנסת עבודה עד לסכום של 345,600 שקלים חדשים לשנה, בניכוי הכנסתו המבוטחת;

(ב1)      לעמית מוטב שבשנת המס שילמו הוא או בן זוגו סכומים לקופת גמל לתגמולים או לקופת גמל לקצבה לטובת העמית המוטב, ולעמית מוטב  שבשנת המס שילם סכומים כאמור לטובת ילדו שגילו, בשנת המס, 18 שנים ומעלה, יותר ניכוי הסכומים ששולמו כאמור, ובלבד שהניכוי לא יעלה על אלה, לפי העניין:

(1)  בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה – 11% מההכנסה לעמית עצמאי;

(2)  בשל סכומים ששולמו לקופת גמל לקצבה ושבשלם לא הותר ניכוי לפי פסקה (1), ובשל סכומים ששולמו לקופת גמל לתגמולים – 7% מההכנסה הנוספת: ואולם, אם הסכומים ששולמו כאמור לקופת גמל לקצבה עולים על 12% מהכנסתו הנוספת, יותר לו בשל החלק העולה על 12% כאמור, ניכוי נוסף שלא יעלה על 4% מההכנסה הנוספת, והכל בלבד שלא יינתן ניכוי לפי פסקה זו בשל הסכומים שהופקדו בעד העמית המוטב בקופת גמל לקצבה שסכומם אינו עולה על 16% מהשכר הממוצע במשק.

(ב2)      סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב), לא יהיה ניתן לנכותו לפי סעיף קטן (ב1) ולהפך.

(ג)   סכום שנוכה לפי סעיף קטן (ב) או (ב1) לא יובא בחשבון לצורך סעיף 45א.

(ד)  שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע ניכויים בשיעורים גבוהים מהאמורים בסעיף קטן (ב) לסוג מסוים של בני-אדם ובתנאים ובסייגים שיקבע.”

לקביעת פגישה צרו עמי קשר [email protected].

מאמרים נוספים:

מעסיקים ורגולציה

לאור השינויים הרבים בתחום הרגולציה ביטוח הפנסיוני המשפיעים על המעסיק , להלן עיקרי השינויים לשנים

מה זה ביטוח מנהלים?

מה משפיע על הקצבה החודשית שנקבל לאחר גיל הפרישה?  אילו כיסויים ביטוחיים ניתן לצרף לחיסכון

מהי קרן פנסיה חדשה

  כיצד משפיעה צבירת הכספים בחיסכון בקרן הפנסיה על קיום רמת החיים בעת הפרישה? מה

תקרות מס 2020

להורדת הקובץ “עדכון תקרות וסכומים לשנת המס 20תקרת הפקדות לקופג וקרן השתלמות לשנת 2020 לחצו

זקוקים למידע בנוגע לביטוחים, פנסיות, או יעוץ לגבי פרישה?

השאירו פרטים בטופס הבא, ואנו נשוב אליכם בהקדם.